הגענו לפאראקס בערב והתמקמנו בהוסטל של ווילי. בגלל שעת הערב
והאולימפיאדה לא זזנו מההוסטל (חוץ מזה שיש שם סנוקר). למחרת קמנו וגילינו שאנחנו
כ- 50 מטר מחוף הים. התארגנו ועלינו על סיור של 4 שעות בשמורת הטבע של פאראקס.
עוברים בכל מיני מפרצים, מרכז מבקרים (מרשים ביותר ביחס לפרו) וארוחת צהריים טובה על
בסיס מאכלי ים. בעונה הזאת של השנה (חורף) יש כאן סופות חול החל מעשר בבוקר ועד
חמש אחה"צ. משהו עם השמש שמחממת את החול והרוח מהים. די סיוט להיות בסביבה של
אחת כזאת, אבל לילדים זאת היתה חוויה. אחר הצהריים יצאתי לריצה של 5 ק"מ כדי
להוריד קצת חלודה. פעם ראשונה שאנחנו במקום שמאפשר את זה. יש חלודה.
למחרת יצאנו לשייט באיי הבהיסטאס. ברוב המדריכים הם מוגדרים כאיי הגלפגוס
לעניים. כנראה עניים מרודים לדעתי. זה לא שלא היה נחמד, אבל היה מאכזב ביחס
לציפיות. שטים בסירת מרוץ מרשימה, בהתחלה אל ציור ענקי של פמוטים שנעשה לפני כ-
900 שנים על צלע במפרץ. לא ברור מי צייר את זה ולמה, אבל מדובר בציור ענק שנכלל
כאחד האתרים המרתקים של פרו יחד עם קווי הנסקה. משם ממשיכים עוד 10 דקות שייט אל
קבוצת איים קטנה שיש בה מלא, אבל מלא, ציפורים מסוגים שונים, כולל כמה פינגווינים,
ולא מעט אריות ים. בשעה שהגענו האריות עוד ישנו בקבוצות על הסלעים, אבל הם עדיין
נראו "חמודים".
בצהריים כבר עלינו על אוטובוס ללימה. שם התמקמנו בהוסטל ויצאנו לארוחת פרידה. איתמר ואני ממשיכים מחר בבוקר להווארז וטל, עפרי ואיתן יישארו יומיים (קניות) בלימה ואז יטוסו לארץ. היתה ארוחה טעימה (ויקרה) כיאה לארוחות פרידה מרגשות.
בזמן שכותבת חצי מכם כבר נחתו בארץ
השבמחקמעוררת קנאה החוויות שלכם
תמשיכו להנות