אנחנו בג'ונגל – 2
קצת על הלודג' שאנחנו נמצאים בו – הוא נמצא כחצי שעה במורד הנהר (קאנו
ממונע) מפורטו-מאלדונדו. הנהר תוחם אותו מצד אחד ובשאר ההיקף יש ג'ונגל פראי. חיית
המחמד של המקום היא חזיר בר בשם פונצ'ה, על העצים הגבוהים מקוננים עשרות תוכים,
וכל בוקר אתה מתעורר לצלילי הג'ונגל – תוכים, קופים (אחד מהם, על אף שהוא לא גדול,
משמיע קולות כמו של דינוזאור), צרצרים וחרקים למינהם, ציפורים ועוד קולות בלתי
מזוהים. אין מים חמים. חשמל יש רק במשך 4 שעות בערב. אין קליטה סלולרית ולא
ווי-פאי. האוכל סביר-טוב, הצוות נחמד, ויש שולחן ביליארד שאיתן בילה בו לא מעט
שעות. בעיקר יש אווירה נחמדה ושקטה של טבע והרבה פעילויות. מומלץ.
נ.ב. – יש גם יתושים, אבל יש גם שקיעות מדהימות (שכשמצלמים אותן
נעקצים אחושילינג).
את יומנו האחרון בג'ונגל פתחנו בדייג. לבשנו מגפי גומי והלכנו כשני
קילומטר עד לאחד היובלים, שם שלפנו את חכות העץ שלנו והתחלנו לנסות את מזלנו
בדייג. כבר בניסיון הראשון טל תפסה דג אבל הוא ברח לה. יצאנו עם שלל של שני דגים
כשאת הגדול בהם תפסה עפרי. She is very lucky. את הדג שלה קיבלנו מטוגן לארוחת צהריים. דייג
במשפחה תחרותית כמו שלנו הוא ניסוי מעניין בהתמודדות עם כישלונות (רק טל ועפרי
תפסו) ובעיקר כמה סיפורי גבורה אתה ממציא וכמה זמן לוקח לך להתקרר. לאחר מכן הלכנו
לעשות קנופי וזיפ ליין – טיפוס על עץ ענק וממנו אומגות וגשרי חבלים. הכל היה רעוע
משהו, בלי קסדות, בלי הוראות בטיחות.... אבל כמובן כיף לא נורמלי. בטיחות זה
לחלשים.
הפעילות האחרונה שלנו היתה שייט בקיאקים במורד הנהר. סיימנו את החתירה
באי הקופים, ירדנו אל החוף ו... שחינו במים. אותם המים בהם ראינו בימים האחרונים את
התנינים וחיות אחרות. למרות הפחד הקל זה היה מרענן ביותר. אחד הטובים, סיכמו
הילדים.
מחר עוברים לקוסקו.
העיקר שאיתן שיחק סנוקר כמו שלימדנו אותו��
השבמחק